פסק-דין בתיק ת"א 535-09

            מבוא

1.         תחילתה של התביעה שבפניי בבקשה למתן פסק דין הצהרתי, אשר הוגשה בדרך של המרצת פתיחה על ידי המבקשים: עו"ד יעקב קורן (להלן: " קורן") ועו"ד נתן פנץ (להלן: " פנץ") כנגד המשיבים: מאיה מרגוט קזביאנקה אלמקיס (להלן: " מאיה" ו/או " הנתבעת") , מדינת ישראל רשות הפיתוח מחוז חיפה (להלן: " רשות הפיתוח") ומרדכי טויזר (להלן: " טויזר") שצורף כמשיב פורמאלי בלבד.

2.         בבקשתם ביקשו המבקשים מבית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לפיו, הינם בעלי הזכויות המלאות בחלקה שהינה חלק מחלקה 15 בגוש 13060 בעיר צפת (להלן: " החלקה" ו/או " הנכס") הרשומה על שם מאיה בפנקסי רשות הפיתוח.

3.         בישיבת קדם המשפט הראשונה מיום 26.01.09, הוריתי על שחרורה של ב"כ רשות הפיתוח מהמשך התייצבות בתיק, נוכח עמדתה לפיה, היא תפעל לרישום הזכויות בהתאם לכל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט. כמו כן, הובהר, כי בחלקה, קיים מבנה נוסף שהזכויות בו הם של מר מאיר חדד וביחס אליו אין לצדדים טענות.

4.         עוד הוריתי, באותה הישיבה ובהסכמת הצדדים, על העברת ההליך מהליך של המרצת פתיחה להליך של סדר דין רגיל וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. בהתאם התרתי לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן. כמו כן, ולשם יעילות הדיון, ניתן צו המופנה למשרד למיסוי מקרקעין בטבריה, המורה לו להעביר עותק מכל תיק החקירה הקשור לעסקאות בחלקה דנן.

5.         כתב התביעה המתוקן הוגש כנגד מאיה, כנגד טויזר - כנתבע רגיל ולא כנתבע פורמאלי, כנגד מקס כהן ז"ל, באמצעות בתו ויורשתו עדה כהן-פנץ (להלן: " עדה") וכנגד רשות הפיתוח- כנתבעת פורמאלית.

טענות התובעים

6.         לטענת התובעים, על אף שמאיה רשומה כבעלת הזכויות בחלקה באופן פורמאלי, הרי שטויזר, אשר חי בעבר חיים משותפים עם מאיה, רכש את הזכויות בחלקה ממאיה וכעבור שנה ושלושה חודשים מכר להם זכויות אלו. לטענתם, לאחר שחייהם המשותפים של מאיה וטויזר הגיעו לסיומם, פנה בא כוחה של מאיה דאז, עו"ד משה פרייליך (להלן: " עו"ד פרייליך") ממשרד עו"ד ש. ירון מחיפה, בשמה של מאיה, אל טויזר בדרישה שיגיעו ביניהם להסדר בדבר הפירוד וחלוקת הרכוש המשותף. בתאריך 19.04.78 נחתם הסכם בין מאיה לטויזר לפיו, נמכרו מלוא הזכויות של מאיה בחלקה לטויזר.

7.         תחילה, ועוד בטרם התקבלה ממשרד מיסוי מקרקעין בטבריה הודעה על קיומו של הסכם מכר בין מאיה לטויזר, בהתאם לצו שניתן להם וכפי שיפורט להלן, טענו התובעים,  שההסכם עצמו אינו מצוי בידיהם, ואולם יש בידיהם מסמכים, אשר צורפו לכתב התביעה המעידים על קיום ההסכם בצורה ברורה וראויה וכדלקמן:

קבלה - חשבונית מס של משרד עו"ד ירון מתאריך 02.05.78 .

אישור עו"ד פרייליך, מאותו תאריך, בדבר תשלום נוסף של טויזר למאיה בסך של 94,960 ל"י .

אישור והצהרה של מאיה עצמה מתאריך 08.12.78 המופנה לטויזר ולפיו, היא מצהירה ומאשרת שקיבלה מטויזר את הסכום הסופי והאחרון בסך של 30,000 ל"י במזומן, בגין החלקה וכי אין לה כל תביעות ו/או דרישות ו/או טענות ביחס להסכם המכירה הנ"ל.

לטענת התובעים, מסמכים אלה נמסרו לפנץ לאחרונה על ידי טויזר, שכן עותק מכל המסמכים היה בידיו של פנץ, ואולם - אלה הושמדו ונשרפו בעת שריפת משרדו של פנץ בתאריך 28.01.00.

8.         עוד טוענים התובעים, כי לאחר שטויזר רכש את החלקה ממאיה, חתמו עם טויזר בתאריך 20.07.79 על הסכם לפיו, הוא מוכר להם את כל זכויותיו בחלקה תמורת סכום של 1,500,000 ל"י.

9.         מוסיפים התובעים וטוענים, שבהמשך להשתלשלות הנ"ל, ולאו דווקא מן הפן המשפטי הטהור, בכדי לחסוך את התשלום הכפול של מס הרכישה ממאיה לטויזר ומטויזר לתובעים ובהסכמת כל המעורבים, הציגו מצג שווא בפני רשויות המס לפיו, רכשו התובעים כביכול את החלקה ישירות ממאיה. לשם  כך, חתמה מאיה בתאריך 10.08.79 על ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך העברת הזכויות בחלקה ורישומן על שם התובעים ו/או לטובת מי שהם יחליטו לרשום כרוכשי החלקה. ייפוי הכוח נחתם על ידי מאיה בפני בא כוחה  עו"ד פרייליך (להלן: " עו"ד פרייליך") ואף אושר בפניו.

התובעים מציינים, כי ברישא לייפוי הכוח מופיע במקור שמיופי הכוח הם גם פנץ וגם עו"ד פרייליך אלא שמשום מה ובלא ידיעת התובעים נמחק שמו של עו"ד פרייליך , כאשר ליד מחיקת התיקון מופיעה חתימתה של מאיה בראשי תיבות.

בהמשך, נחתם בתאריך 25.10.85 הסכם פורמאלי בין מאיה כמוכרת ובין מי שהתובעים בחרו לרשום בהסכם כרוכשים פורמאליים: הגב' בהירה קורן (להלן: " בהירה"), עבור קורן ומר מקס כהן ז"ל (להלן: " מקס"), אביה של אשתו לשעבר של פנץ, עבור פנץ.

כאשר דווחה העסקה לשלטונות המס, חשדו האחרונים, שהדיווח לא מדויק וכי נעשתה כאן בפועל מעין "עסקה סיבובית", שיש בה "דילוג" על העסקאות האמיתיות שבוצעו, ולפיכך, פתחו בחקירה מקיפה.

טוענים התובעים, כי במסגרת חקירתם זו נחקרה גם מאיה, אשר מסרה הצהרה בכתב מפורטת מתאריך 16.02.87, הצהרה אשר נלקחה מתגובתה של מאיה להמרצת הפתיחה, בה היא מודה, מאשרת ומצהירה, בין היתר: